<h1>שו"ת הרשב"ש סימן שי"ב</h1>
<h2>דף ז.</h2>
ומה שכתבת שמצאת (שאפ"י) [שפירוש] יוצא דופן הוא מעוברת שמתה וקרעו בטנה וכו' מ"ש בעל הערוך הוא המקשה לילד, דההפרש שיש בין מעוברת למקשה לילד, שהמעוברת שמתה קודם שישבה על המשבר העובר מת בתחלה כמו שאמרו בפ"ק דערכין [ז' ע"א] איהו מאית ברישא דטפה דמלאך המות קטיל ליה וכן היא במסכת בתרא בפרק מי שמת [ב"ב קמ"ב ע"ב], והמקשה לילד שכבר נגמר הולד והוה ליה כדלת שננעלה בפניו ומתה אמו אין הולד מת במיתת אמו, ואם מתה בשבת מביאים סכין דרך רשות הרבים וקורעין את כריסה משום פקוח נפש, שפקוח נפש דוחה את השבת שנאמר [ויקרא י"ח] אשר יעשה אותם האדם וחי בהם. כה דברי אחיך שלמה בן הרב ר' שמעון נ"ן בן החכם ר' צמח זלה"ה.
